בשֶׁבת היהודים על אדמתם אשתדל, אם ירצה השם, לצרף אל עבודת האדמה גם האינדוסטריה האגריקולטורית, כמו עשיית יין־שרף מתאני ומחרצני הענבים, עבוד־העורות. ציד־הדגים ומלאכת הבנין וכיו“ב, וביחוד אשים לב להכנת היין באופן שיטעם לחיך האירופי. האלמנים – הגרמנים מהטעמפעל געמיינדע, אשר נתיישבו בהר הכרמל, בקולוניה שרונה הסמוכה ליפו ופה בירושלים, כבר עלה בידם להיטיב את היין, וכפי אשר הגידו לי הד”ר שוורץ והד”ר הרצברג לא נופל יינם עתה מיין בּוֹרדוֹ הטוב, וכן הִגיד לי הגרף קאַבּנגה, קונסול אוסטריה, כי תקווה רבה נשקפת ליין הארץ לאחר שיתפרסם שמו, ואם היין של הגויים כך – על אחת כמה וכמה יין כשר של ישראל. אין ספק אצלי שיהיו עליו הרבה קופצים בחוץ־לארץ וביחוד בארץ רוסיה.
On the return of the Jews to their land, I will try, God willing, to add to the work of the land and the agricultural industry, such as the making of Wine Brandy from skins and the pressing of the grapes, the leather work. The fishing and the craft of building, etc., and in particular, I will pay attention to the preparation of the wine in a way that will taste good to the European palate. The Allemans – the Germans from the Tampel community, who settled on Mount Carmel in the Sarona Colony near Jaffa and here in Jerusalem, have already managed to improve the wine, and as Dr. Schwartz and Dr. Herzberg told me, their wine is not worse then a good Bordeaux wine, and so did Graf Kabanga, Consul of Austria, because of this there is great hope for the wine of the country after its name is made known, and if the wine of the Gentiles is so – all the more kosher wine of Israel. I have no doubt that there will be many people jumping on it abroad and especially in the land of Russia.
Sources from Ben Yehuda Library and other places,
